תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' ליולדת ואח'

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבע מס' 2 להפחתת עירבון, לצורך עיכוב וביטול הליכים אשר ננקטו במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

בתמצית, אלו הן העובדות הצריכות לעניין:

תחילתם של ההליכים בתובענה זאת, הינו שטר חוב ע"ס 50,000 ש"ח, אשר הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחיפה, במסגרת תיק 02-53422-11-2. שטר החוב הינו ע"ס 50,000 ש"ח, עשוי בידי עמותת "ארגון יד ליולדת", ובערבות ה"ה אייזנבך ושפר.

הואיל וההתנגדות הוגשה לכאורה בחלוף המועד הקבוע לכך על פי דין, הועברה ההתנגדות לביהמ"ש השלום מבלי שעוכבו הליכי הוצאה לפועל.

ביום 15.2.2012 ניתנה החלטתי, בה נקבע מפורשות: "בשים לב לגובה החוב, ולמהות הטענות, המכוונות בעיקרן כלפי פגמים נטענים בשטר החוב, ולא הועלתה טענה מפורשת כנגד החיוב, בפירוט הנדרש, הליכי הוצאה לפועל יעוכבו כנגד הפקדת סך של 10,000 ש"ח כעירבון בתיק".

לאחר שבתחילה הוגשה בקשה להפחתת סכום העירבון, מבלי שהיא נתמכת בתצהיר או באסמכתאות כלשהן, הוגשה ביום 25.4.2012 בקשת הנתבע מס' 2, להפחתת סכום העירבון ולביטול העיקול על חשבון הבנק שלו.

לטענת הנתבע מס' 2, הנתבע מס' 1 (העמותה) אינה פעילה כיום, עזבה את משכנה שבעבר, אינה שוכרת עוד את "בית החלמה ליולדות", ואין בידיה כספים. עוד מוסיף הנתבע מס' 2, ומודה כי אכן חתם כערב להתחייבויות הנתבעת מס' 1 (וזאת יחד עם הנתבע מס' 3), ואולם לדבריו, העיקול אשר הוטל במסגרת הליכי הוצאה לפועל, מונע ממנו השלמת קבלת הלוואה מובטחת במשכנתא, ולאור השתכרותו והשתכרות אשתו (אשר יחדיו מגיעים הסכומים לכ- 3,500 ש"ח), מבוקשת הפחתת סכום העירבון.

התובעת השיבה לבקשה, ולעמדתה, העובדה כי הנתבעת מס' 1 אינה פעילה (לכאורה) אינה פועלת לזכותו של הנתבע מס' 2, אלא לחובתו, שכן החשש שלא יהיה לתובעת מהיכן להיפרע, אם וכאשר יינתן פסק דין, מתעצם במקרה זה. עוד משיבה התובעת, כי אין זה ראוי לבטל עיקול אשר הוטל לגביית חוב, כאשר הנתבע רוכש לעצמו נכס מקרקעין מבלי שהסדיר את חובו, ומוסיפה היא כי הנזק אשר ייגרם לתובעת מביטול העיקול יעלה לאין שיעור על הנזק שייגרם למבקש מס' 2 אם ייוותר העיקול על כנו.

לאחר עיון בעמדות הצדדים, סבורני כי המידע והאסמכתאות אשר צורפו, אין בהם די, כדי להצדיק ביטולו של העיקול. מהותה של הבקשה להפחתת עירבון אשר נקבע, דומה במהותה, לבקשה לפטור מתשלום אגרה או עירבון אשר נקבע על בסיס סטטוטורי ( כגון הפקדת עירבון בעת הגשת ערעור).

המבקש פטור מאגרה, או הפחתת עירבון, נדרש לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי וזאת בהתאם לדרישת התקנות. ראה לענין זה, בשג"צ 3320/11 , מעוז נ' הנהלת בתי המשפט (2011). במקרה זה, האמירה בדבר הקושי הכלכלי של החייב, אינה נתמכת באסמכתאות כלל.

ההלכה הפסוקה קובעת כי מבקש הפטור מחמת עוניו חייב לפרט במדויק ובאופן מלא ומהימן את מצבו הכלכלי העדכני. כן נקבע כי ללא פרטים מהימנים, הנתמכים במסמכים, על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו וחובותיו, לא ניתן כלל להיזקק לבקשה לפטור מאגרה. מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה כי פרטים אלו הם בידיעתו של המבקש ועל כן אי מסירת פרטים, או מסירת פרטים חלקית וחסרה, מצדיקים את דחיית הבקשה מטעם זה בלבד. בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89 (2) 739.

מנגד, ככל שהעיקול אשר הוטל אצל הבנק, מונע ומפריע ללקיחת הלוואה, כאשר העיקול לא תפס דבר, הרי שאין בו תועלת לתובעת, ואין בו הבטחת ביצוע פסק הדין – מחד, ויש בו גרימת נזק לנתבע מבלי שהדבר מקדם את עניינה של התובעת - מאידך.

לאור האמור לעיל, ימציא הנתבע מס' 2 תדפיס ריכוז זכויות וחובות כלפי הבנק אשר בנוגע אליו מבוקש ביטולו של העיקול, ובכפוף להמצאת האמור, תינתן החלטה משלימה בנוגע לשאלת הפחתת גובה העירבון.

ניתנה היום, ט' אייר תשע"ב, 01 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: